אליפז ותמנע


מאת: עורך דין שמואל סעדיה.

תמנע בת מלכים הייתה וטובה הייתה, ומאחר שראתה בבני יעקב את דרכם הטובה ואת מוסריותם רצתה להתחתן בהם שדרך הטוב להידבק בטוב. מה הייתה דרכם של בני יעקב היו גומלי חסדים ובעלי מידות טובות ובעלי עין טובה ונפש שפלה כדרכו של אברהם סבם.

“כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו: עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה”

בת מלכים זו ראתה את דרכו של אברהם ובאה אליו להתגייר – ולא קיבלה, ובאה לפני יצחק ולא קיבלה, באה לפני יעקב ולא קיבלה. הלכה לאליפז וביקשה להיות פילגשו שאליפז מבאי ביתו של יצחק היה, כי יצחק היה מחבב את עשיו ואת בניו וגדל אצלו אליפז.

“מיהת אחות לוטן תמנע מאי היא? – תמנע בת מלכים הואי, דכתיב אלוף לוטן אלוף תמנע. וכל אלוף – מלכותא בלא תאגא היא. בעיא לאיגיורי, באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה עמלק, דצערינהו לישראל. מאי טעמא – דלא איבעי להו לרחקה. (מדוע ציין הפסוק כי אחות לוטן תמנע? אלא שהייתה בת מלכים שכל אלוף הוא מלך בלא עיטור ורצתה להתגייר באה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קיבלוה הלכה והייתה פילגש לאליפז בן עשיו אמרה מוטב אהיה שפחה לאומה זו ולא גבירה באומה אחרת. יצא ממנה עמלק שציער את ישראל ולמה? שטעו בזה שסירבו לגייר אותה)”

בעבור שדחו אותה, נענשו האבות ומבניה נלחמו בבני יעקב שנים ספורות אחר כך, שהרי בנה היה עמלק.

נישואי תמנע ואליפז

שני כתובים הסותרים זה את זה צדו את עיני חכמים ומהשילוב ביניהם עמדו על דרכם של בני עשיו. שכתוב אחר אומר:

“וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו”.

כלומר תמנע הייתה אשת אליפז, וכתוב אחר אומר:

“בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן וְאוֹמָר צְפִי וְגַעְתָּם קְנַז וְתִמְנָע וַעֲמָלֵק”.

כלומר שתמנע הייתה בתו של אליפז. אם כן בתו הייתה או אשתו? מכאן ביארו הפרשנים כי אליפז בא על אשתו של שעיר וילדה לו את תמנע אחר כך לקח את תמנע ונשאה.

“ותמנע הייתה פילגש לאליפז. מלמד שנשא את בתו, כיצד? היה בא אל אשתו של שעיר ועיברה וילדה ממנו תמנע, ונשאה כנושא בתו של שעיר, והייתה בתו. וכן הוא אומר: ‘אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן… ואחות לוטן תמנע’, מן האם ולא מן האב שהייתה מן אליפז ותמנע הייתה פילגש לאליפז בן עשו…”

אליפז

נראה שאליפז למד מדרכי בני עשיו שהיו פרוצים בעריות ונושאים אלו את אלו על מנת להשביע רעבונם. אולם עיון בהמשך הכתובים מעמיד את אליפז מבין אנשים הגדולים בעולם, נביא צדיק וחסיד.

אליפז הוא הנזכר בתורה גם כאחד מרעי איוב. כיצד זכה בנו של עשיו להיות נביא, אלא שהפרשנים מבארים כי אליפז גדל כל ימיו בביתו של יצחק סבו, ובצעירותו היה רשע וכיוון שגדל בבית יצחק סבו ולמד מידותיו הפך לצדיק.

“אליפז נביא היה. בתחילה היה רשע ולבסוף היה צדיק וזכה לרוח הקדש”.

“פעולת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת. פעולת צדיק לחיים – זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק. ותבואת רשע לחטאת – זה עמלק שגדל בחיקו של עשו”.

אליפז היה בז לדרכו של אביו עשיו ומתעבה. לא רק אליפז בז לדרכו של אביו אלא שהתחבר עם שלושת חבריו שהיו צדיקים וחסידים, וכולם היו ישרי מידות ומואסים בדרכו של עשיו.

“אמר (איוב) לאליפז ולא בנו של עשו אתה, אילו היה אביך עומד מבקש שאשים אותו ליזון עם הכלבים שלי הייתי מואסו…”

יצוין כי ארבעה היו צדיקים מאומות העולם והם איוב אליפז בלדד וצופר. מכל מעשה איוב וחבריו למדו חכמים דרך מוסר, ודרך ארץ, שכל מעשיהם היו מדודים. מהם למדו כיצד לנחם אדם בצרתו וכיצד לענות אחר דבריו ועוד מידות נעלות.

“היו (אליפז, בלדד וצופר) יושבין ושותקין לפני איוב. עמד – היו עומדין. ישב – היו יושבין. אכל – היו אוכלין. שתה – היו שותין. עד שנטל מהם רשות וקלל את יומו… ולא ענו בערבוביא… להודיע לכל באי עולם שאין חכם מדבר לפני מי שגדול הימנו בחכמה ואינו נכנס לתוך דברי חברו ואינו נבהל להשיב”.

עד כדי כך זכה אליפז שהגיע למעלות רמות עד לנבואה.

שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם, ואלו הן: בלעם ואביו, ואיוב, אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי, ואליהוא בן ברכאל הבוזי”.

כל מה שזכה אליפז היה בזכות חינוכו של יצחק שהמלמד בן חברו לדרך מוסר וחכמה נקרא אביו.

“אמרו רבותינו כל בני המצריות שהניקה שרה כולם נתגיירו, ואל תתמה בדבר, וכן אתה מוצא באליפז בן עשו, על ידי שנתגדל בחיקו של יצחק נעשה צדיק, וזכה ששרה עליו רוח הקדש…”

אליפז זה ראה בדרכיו של אביו כיליון ואבדון ולכן רחק ממנו ודבק ביצחק.

אמר לו איוב (לאליפז): הסתכל נא באביך עשו! אמר לו: אין לי עסק עמו… שהוא אובד מבלי מעשים. אמר לו איוב: ואתה מה אתה לך? אמר לו: אני נביא אני אין לי עסק עמו, אלא להוכיחך.

מאחר שלמד מיצחק מידות טובות, נהג כך בחבריו ולא כמו יתר רעיו היה מוכיח את איוב ברמז ולא מול שאר הרעים. כך אמרו חכמים שהיה מוכיח את איוב בחזון כלומר שרק שניהם היו במעמד התוכחה.

“כשנתייסר איוב היה אליפז בכור עשו אוהבו, וצדיק היה אליפז ולא הוכיח את איוב אלא בחזון, שנאמר בסעיפים מחזיונות לילה. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הוכחת לעבדי איוב בחזון, אף אני משלח לנביא שיוכיח ויפרע מבית אביך בחזון, שנאמר חזון עובדיה…”

כך היה דרך חכמים, אם ראה אדם דבר רע בחברו הולך ומוכיחו בצנעה, על מנת שלא לביישו וכך נהג אליפז. ראו את לשון הרמב”ם בהלכותיו:

“הרואה חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצווה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך, המוכיח את חברו בין בדברים שבינו לבינו, בין בדברים שבינו לבין המקום, צריך להוכיחו בינו לבין עצמו, וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו להביאו לחיי העולם הבא…”

מאחר שהיה אליפז צדיק ובזכות מעשהו של יצחק – ניצל יעקב. הרי שבשעה שברח יעקב מפני שעשיו היה עשיו מבקש להורגו אלא שהיה מתיירא מאביו יצחק מה עשה שלח את בנו אליפז להורגו כיוון ויצא אליפז בשליחות אביו ותפס את יעקב, היה אליפז מתיירא ממצוות אביו ומתיירא מלהרוג את יעקב, מה עשה? גזל את כל רכושו של יעקב ובכך יצא ידי חובת שניהם שהרי לפי השקפה מסויימת ביהדות ( שאין לקבלה כפשוטה) הרי עני חשוב כמת.

“בשעה שיצא (יעקב) מבאר שבע, רצה עשו אחיו להרגו ושלח את אליפז בנו, ואליפז היה תלמידו של יצחק היה, ואומר איך אעשה שלא אהרגנו, ולקיים מצוות אבי, מה עשה, גזלו כל ממונו ואפילו כל בגדיו, והניחו ערום, ועני נחשב כמת…”

צא ולמד שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו. אליפז ותמנע שני צדיקים היו ואהבו את בית אברהם ואף על פי שריחקו אותם חזרו ודבקו בדרך אברהם ולימים רחוקים יצא מהם אדם גדול בתורה שהוא יעמיד את כל המסורה וממנו תצא תורה לישראל.

“מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק”

“… מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ולפי המובן הוא ר’ עקיבא שהיה בבני ברק והוא היה בן גרים…”


קטע זה פורסם לראשונה בספר “הזוגיות במקרא ואותותיה בשירה ובמשפט” מאת ד”ר עו”ד שמואל סעדיה.




דרג את הפוסט

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*